מאסר על גניבה מחסכון "הרנטות" של הורים ניצולי שואה

1.         העבירות

הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה, במסגרת הסדר דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות:

א.         זיוף במסמך בכוונה לקבלת באמצעותו דבר - לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ( 2 עבירות).

ב.         העלמה במרמה - לפי סעיף 426 לחוק העונשין ( 2 עבירות).

ג.          קבלת דבר במרמה - לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין ( 2 עבירות).

ד.         עושק - לפי סעיף 413 (1) לחוק העונשין.

2.         המדובר בשתי פרשיות מרמה וגניבה - האחת כלפי אחי הנאשמת, והשנייה כלפי הוריה, כפי שיפורט להלן.

האח

א.         בין השנים 1979-2001, עבדה הנאשמת כמנהלת בחברת "עדי דנט" בע"מ (להלן: "החברה"), שבבעלות אחיה - עדי מלצר (להלן: "האח").

ב.         בין השנים 1999-2001, במספר הזדמנויות בלתי ידוע, זייפה הנאשמת שיקים של החברה, בכך שחתמה על השיקים בשם האח, והטביעה עליהם את חותמת החברה. הנאשמת השתמשה בשיקים אלה, לצרכיה הפרטיים, בין היתר, לתשלום חשבונות שונים ולכיסוי הלוואות שנטלה בשוק האפור. בדרך זו, קיבלה הנאשמת במרמה מהחברה למעלה מ- 100,000 ש"ח.

ג.          בין השנים 2001-1999, רשמה הנאשמת את בעלה כעובד בחברה, למרות שמעולם לא עבד בחברה, ושילמה לו משכורת, באמצעות שיקים או באמצעות העברה בנקאית מחשבון החברה לחשבונה הפרטי, ובכך קיבלה במרמה מהחברה כ - 64,000 ש"ח.

ד.         כדי לרמות את האח, ביצעה הנאשמת, בתקופה המתוארת, פעולות מרמה, ובין היתר:

(1)        הנאשמת שינתה את כתובת החברה במס הכנסה לכתובתה הפרטית, כדי שדברי הדואר הקשורים למצב החברה במס הכנסה יגיעו אליה.

(2)        הנאשמת ביצעה פעולת "עקוב אחרי" ממכשיר הפקס של החברה למכשיר הפקס בביתה הפרטי.

(3)        הנאשמת העלימה אסופת מסמכים שהייתה מיועדת לרואה החשבון של החברה עבור סיכום שנת 1999, ודיווחה לאח כי המסמכים אבדו במשלוח הדואר.

            ההורים

א.                  בסמוך לשנת 1999, הוריה המבוגרים של הנאשמת, סוניה ואריה מלצר (להלן: "ההורים"), נזקקו לעזרת הנאשמת מאחר ויכולתם הפיזית נחלשה, באופן שהתבטא, בין היתר, בקשיי הליכה. לאור זאת, פנו ההורים לנאשמת בבקשה שתסייע להם בביצוע פעולות בבנק.

ב.                   בין השנים 2001-2000, במועדים בלתי ידועים, ביצעה הנאשמת פעולות בחשבון הבנק של הוריה, ללא ידיעתם או הסכמתם, ומשכה כספים מחשבונם, כפי שיפורט להלן:

(1)        עובר ליום 12/10/2001, משכה הנאשמת את חסכון ה"רנטות" של הוריה, אותו קיבלו כפיצוי מגרמניה על היותם ניצולי שואה, ואשר עמד על סך 105,818 ש"ח.